הרטבת לילה - פיתרון הומיאופתי מהיר לבעיה מביכה 

מכתב כזה ודומים לו מגיעים בתדירות גבהה לכל הומיאופת: 

בתי בת 14, שכבר קבלה מחזור,  מאד חכמה ומפותחת מגילה ולמרות זאת היא עדיין מרטיבה לפעמים. השינה שלה כל כך עמוקה והיא לא מתעוררת גם אם המיטה רטובה. אני מתעוררת אחרי חצות ומנסה להעיר אותה כדי להגיע בזמן לשירותים. כל זה מאד מביך בשבילנו ומונע ממנה פעילויות בחברה, והשתתפות במפגשים הכוללים שינה מחוץ לבית. האם יש לך פיתרון?

הרטבת לילה אצל ילדים (מעל גיל חמש)  היא תמיד נושא מביך, ולמרות שהבעיה בדרך כלל משתפרת וחולפת עם הזמן יש לה השפעה לטווח ארוך על הרגשת הילד עם עצמו ועל התפתחותו החברתית.

הסיבות לתופעה לא תמיד ידועות, וגם הפיתרון הקיימים יעילים במידה חלקית, ולפעמים בעייתים בגלל תופעות לוואי. יש הרבה השערות והרבה גישות להסבר התופעה, אף גישה לא הוכיחה את עצמה כנכונה ומאף גישה והבנה תיאורטית לא נבע פיתרון מושלם.

היו  רופאים שראו  בהרטבה בעיה הקשורה בשינה עמוקה מידי,  הם ניסו לטפל  באמצעות תרופות המשפיעות על עומק השינה.

היו שהבינו את הבעיה כיצור מוגבר של שתן ולכן ניסו לפתור באמצעות תרופות המשפיעות על יצור ואצירת השתן (דרך השפעה על פעילות הורמונלית בגוף).

 היו פסיכולוגים שראו את הפיתרון בהתניה התנהגותית ומכאן ההמלצה היתה על פעמון שמעיר את הילד כשהוא מתחיל להרטיב.

אחרים דוגלים בטיפול משפחתי על מנת לאתר ולפתור לחצים סמויים המתבטאים בחרדה שאולי קיימת ברקע ברקע לסימפטום.

אחרים בגישה פסיכולוגית תיאורטית שונה חפשו קונפליקט שליטה-הרפיה כלשהו, או תוקפנות סמויה או פחדים וכו. סיבות נפשיות אכן  ימצאו ברקע של חלק קטן מהסובלים מהרטבה. חרדה ומתח  יהיו לעיתים הסיבה להרטבה אצל ילד שכבר היה "יבש" ושוב התחיל להרטיב, בעקבות שינויים או מאורעות שיצרו חוסר ביטחון או חרדה אצלו, שינויים במשפחה, משברים, אח שנולד  או מישהו  שעזב.. אבל זה הסיפור רק במיעוט המקרים.

לרוב נמצאים גם גורמי תורשה – יש כ80% סיכוי שלהורה שהרטיב יהיה ילד שסובל מהרטבת לילה. התיחסות ההורים כשהיא מעודדת ומשדרת ביטחון שהתופעה זמנית וטבעית הכרחית כדי למנוע מתחים מיותרים.

לעיתים רחוקות הסיבות לבעיה הן אורגניות, או כתוצאה מזיהום, הבעיה לא קשורה בהרגלי השינה או האכילה והשתיה לפני השינה. יש שהבעיה נוצרת כשמשהו שהשתבש בתהליך הגמילה, אבל לא נראה שזאת באמת הבעיה, לא נמצא שהורים לילדים מרטיבים פעלו בדרך שונה מהורים אחרים. רוב הסובלים מהבעיה הם ילדים נורמלים שמשהו במנגנון השליטה על הסוגרים בזמן שינה לא מתפקד נכון. נראה שפשוט משהו לא התפתח נכון במנגנון השליטה על שריר השלפוחית תוך כדי שינה.

מכאן נובע שרוב מה שהורים ינסו לעשו, לפתור מתחים, למנוע שתיה לפני השינה, להעיר באמצע הלילה וכו וכו – לא מביא לתיקון המיוחל של המנגנון שהשתבש.

את הסימפטום – שיבוש במנגנון השליטה על השלפוחית תוך כדי שינה-ניתן לרפא בתרופה הומיאופתית נכונה. (הרבה שיבושים אחרים- תת פעילות בבלוטת התריס, מחלות אוטואימוניות שונות, חסימת תעלת הדמעות, פריחת חיתולים בעיות ריכוז, דלקות אוזנים חוזרות וכו וכו ניתן לפתור באמצעות תרופה הומיאופתית) ההומיאופתיה לא צריכה להניח הנחות לגבי הסיבות לשיבוש. יש אנשים שמפתחים כאבי ראש ואחרים פריחה, יש ילדים שסובלים מדלקות אוזנים ויש שמפחדים בלילה. ההומיאופאת, כדי לרפא צריך להבין את הדרך המדוייקת בה הסימפטום בא לידי ביטוי. וגם את   מה שמאפיין את הילד. הכרות כזאת זה תוביל למציאת תרופה שתביא לפיתרון הבעייה. למשל התרופה סינה תינתן לילד שבנוסף להרטבה סובל מתולעים. בשיחת ההכרות ילקח בחשבון מצבו הכללי של הילד, וגם כל מה שמאפיין את ההרטבה -אם ההרטבה בשעות השינה המוקדמות (קואוסטיקום), או מיד אחרי ההירדמות (ספיה)  אם יש לחצים נפשיים  (אקויזטום יכול להינתן במקרה של הרטבה בעקבות הרבה לחץ במשפחה), אם הילד חולם על השתנה ומרטיב (קראוסותום) או אם יש תחושת  שריפה אחרי ההרטבה –כל אלו הם תמרורים למציאת התרופה התואמת אפיונים מיוחדים של הילד המטופל, כך שהאפיון המיוחד של ההרטבה, בנוסף למאפיים נוספים של הרגליו ואשיותו, תגובותיו ומזגו – כל אלה יביאו לבחירת תרופה שתפתור את הבעיה – במהירות ללא תופעות לוואי ובאופן טבעי. את התרופה ההומיאופתית לוקחים פעם בשבוע במשך שלושה שבועות או כל יום במשך שבוע, בדרך כלל השיפור נראה כבר בשבוע הראשון ואחרי כמה שבועות הבעיה נפתרת.

.